​​לאחר השירות הצבאי שלי, לא טסתי לטיול הגדול כי לא ידעתי שהאופציה הזו קיימת בכלל. חייתי חיים של הישרדות כלכלית תוך שהעשייה החינוכית והחברתית היא למעשה מקום המפלט עבורי מכל הצרות שחיכו לי בבית. אז ברור שיגיע הרגע הזה, שיעלה לי מהכל ויהיה פיצוץ. והרגע הזה הגיע ב- 2018. תחילה טסתי להודו עם כרטיס בכיוון אחד כדי לטייל ובעיקר כדי לסיים לכתוב את הספר הראשון שלי ״כלב, דב וסודה״. הטיול כמובן היה לאקסלרטור לשינוי דרמטי בחיים שלי וכשחזרתי, חזרתי חדור מטרה לעשות תוכנית הבראה כלכלית, להוציא את ספרי לאור ולעשות תואר שני כדי לחקור חינוך ולהט״ב. וכך קרה. שלוש שנים ארוכות בהן הגשמתי את חלומותי ולמדתי מהי אותנטיות מ-א' ועד ת'. 

אך יותר מהכל, זכיתי לראות את הדרך שאני עושה מתודעה של הישרדות לתודעת שפע ומה זה עושה לסביבה שלי. ראיתי כיצד ההגשמה הפרטית שלי הופכת את כולם סביבי לקצת יותר מגשימים וטובים. היכולת לראות את האחרים בתודעה אחרת היא קודם כל פנימית והיא מבקשת מאיתנו להיות מספיק אמיצים כדי להתמודד עם עצמנו ולא לעמוד אנחנו, בדרך של עצמנו למימוש הפוטנציאל הגלום בנו. למדתי שיעור מאוד חשוב באמונה עצמית ובאהבה עצמית ובחרתי להקדיש את חיי כדי לעשות טוב לאחרים, להראות כמה טוב יש בנו ובעיקר לאפשר לנו לחיות עם הסיפור שלנו יותר בשלום. כיום אני משתדל כל תקופה לקחת פסק זמן ולטוס למקום רחוק כדי להתאוורר מהחיים הדחוסים בארצנו הקטנטונת ולעבוד על הפרויקט הבא.